פרשת צו ושבת הגדול - הרב אבירם ביטון

פרשת צו ושבת הגדול - הלימוד מארבעת הבנים


מנהג ישראל שבכל שנה ושנה, בשבת שלפני פסח, מתקבצים הציבור אל בתי הכנסת שבכל עיר ועיר ושומעים את דרשת שבת הגדול מפי הרב המקומי. הרב דורש לכולם בהלכות פסח הקרב ובא ובפרפראות על סיפור יציאת מצרים.

רצה ה', והשנה לא נזכה להתקבץ אל בתי הכנסת כבכול שנה, שבשל המצב בתי הכנסת סגורים וכל משפחה סגורה בביתה בשביל לקיים את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותכם".

לכן, נביא פה דבר תורה שקשור לפסח, ולא על פרשת השבוע כהרגלנו.

בהגדה של פסח מובא קטע שכולם מכירים, המדבר על ארבעה סוגי בנים.

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה..."

בתורה מובאים ארבעה פסוקים על אופן סיפור יציאת מצרים לילדים, אבל כל פסוק מובא במילים אחרות ובנוסח שונה. לכן אמרו חז"ל שלא מדובר בכל הפסוקים על אופן הלימוד לאותו הילד אלא כנגד ארבעה בנים. חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.

ואכן בכל קטע מובא השאלה של אותו הילד כפי שהיא מובאת בתורה, ואופן התשובה של האבא. מלבד הילד שאינו יודע לשאול, שכמובן לא שואל אלא ההורה הוא זה שצריך לדובב אותו ולספר לו את סיפור יציאת מצרים גם בלי שישאל.

בנוגע לנוסח הנמצא בהגדה מובאת שאלה, שאלה שנראית מתבקשת מאוד, והתשובה תפתח לנו בע"ה אפיק חדש ואור חדש.

כתוב בהגדה "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, אחד חכם, אחד רשע וכו'."

פתח בעל ההגדה במספר הבנים, אם כן למה הוא ממשיך ומונה אותם לפי מספר? אמרת שיש ארבעה, תגיד מי הם וזהו. למה למנות לנו אותם כאילו שאנחנו לא יודעים לעשות חשבון.

ועוד, גם אם באת למנות אותם, אז לפחות תספור כמו שצריך. האחד חכם, השני רשע, השלישי תם והרביעי אינו יודע לשאול. למה אחד ואחד ואחד?

ושמעתי תירוץ (מהרב שניאור אשכנזי בשם המפרשים), שההגדה באה ללמד אותנו כאן יסוד חינוכי מדהים, שיכולה להתאים לכל הורה לקראת פסח ובחיים בכלל.

ההגדה אומרת דווקא "אחד חכם, אחד רשע..." ולא מונה אותם לפי סדר המספרים, לומר לנו שילדים זה לא פס יצור. אין דבר כזה 'לחנך את הילדים'. כל ילד הוא מיוחד בפני עצמו ולכל ילד יש גישה שתתאים רק לו. מה שמתאים לזה לאו דווקא מתאים לשני. כל הילדים המובאים בתורה שאלו את אותה השאלה, ההבדל הוא רק בניואנסים ובדיוקים הקטנים, דיוקים שמורים על הבדל מהותי במהות השואל ולכן גם התורה מביאה לכל אחד את התשובה באופן אחר.

להראות לנו וללמד אותנו, שבכדי לחנך – צריך קודם להקשיב, להכיר את המהות האמיתית של הילד מתוך הדקויות שבדבריו וכך נוכל לתת לו את התשובה המיוחדת לו ואת הדרך החינוכית שמתאימה רק לו.

לא פעם אנשים אומרים, איך זה שילד אחד סר מהדרך שבה חינכנו אותו? הרי חינכנו את כל הילדים בדיוק אותו הדבר ורק הוא "התקלקל".

והתשובה נמצאת בגוף השאלה. התורה מלמדת אותנו שכל ילד הוא שונה ומיוחד בדרך שלו, ולכן גם היחס אליו אמור להיות בדרך המיוחדת לו. כשמחנכים את כולם אותו הדבר, אין פלא כשיצא מישהו "חריג", זה פשוט כי אופן החינוך שבנה את הבן הראשון, הרס את הבן השני.

לכן מתוך ההגדה של פסח אנחנו מקבלים את אחד הכלים החשובים שיעזרו לנו להסביר את סיפור יציאת מצרים לכל ילד בדרך שלו, ובעיקר להדריך בחיים כל ילד בגישה שתתאים לו.

וכבר אמר שלמה בחכמתו "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".




©2020 by Rabbi Biton - The Jewish Experience CT

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram